כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
מהי פגיעה בפרטיות?
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי לכל אדם באשר הוא אדם נתונה זכות לפרטיות מוגנת. כלומר כל אדם זכאי להגנה על פרטיותו, וההגנה על פרטיותו של אדם מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. חוק זה מהווה את המסגרת המשפטית המרכזית בישראל להגנה על הפרטיות, לרבות ההגנה על המידע האישי, מאגרי מידע, וחייו האישיים של אדם, ובפרט הנוגע לצנעת חייו האישיים של כל פרט. פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ולפגיעה בפרטיות יש השלכות אזרחיות ופליליות. החוק מגדיר מקרים שונים כפגיעה בפרטיות, כגון פגיעה בצנעת חייו האישיים של אדם, עיבוד או מסירה של מידע אישי ללא הסכמה, וכן שימוש לא מורשה במידע מתוך מאגרי מידע. בנסיבות שבהן עלול הפרסום או השימוש במידע לגרום לנזק או לפגיעה בזכויות הפרט, הדבר נחשב לפגיעה בפרטיות לפי החוק. כפי שיוסבר, הפגיעה בפרטיות היא עוולה נזיקית שמאפשרת תביעת פיצוי כספי גבוה ללא הוכחת נזק, ובנוסף פגיעות מסוימות בפרטיות הן גם עבירות פליליות. הגדרת הזכות לפרטיות היא משימה מורכבת ביותר, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 (להלן: “חוק הגנת הפרטיות”) לא עוסק בשאלה מהי פרטיות.
כפי שיוסבר, הפגיעה בפרטיות היא עוולה נזיקית שמאפשרת תביעת פיצוי כספי גבוה ללא הוכחת נזק, ובנוסף פגיעות מסוימות בפרטיות הן גם עבירות פליליות. הגדרת הזכות לפרטיות היא משימה מורכבת ביותר, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") לא עוסק בשאלה מהי פרטיות.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
מהי הזכות לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות:
במקום להגדיר מהי הזכות לפרטיות, סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע עיקרון בסיסי ומנחה: אסור לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. לעיתים קיימת חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, במיוחד כאשר מדובר באדם שנקבעה בהסכם מפורש, תוך הדגשה על חשיבות ההסכמה המפורשת לשימוש במידע אישי או רגיש. מיד לאחר מכן, בסעיף 2, החוק קובע שורה של סיטואציות שכל אחת מהן נחשבת פגיעה בפרטיות. מסירת מידע אישי של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה, או שלא נועד לפרסום, מהווה פגיעה בפרטיות לפי החוק. לכן, באופן כללי, כל אחת מן הפגיעות המנויות בסעיף 2 שנעשתה ללא הסכמתך, היא פגיעה בפרטיות. פגיעה בפרטיות יכולה להתרחש גם כאשר מדובר בשימוש במידע הפרטיים של אדם שנקבעה בהסכם מפורש, או של דבר שהושג תוך הפרת פרטיות. החוק מאפשר לבית-המשפט לפסוק עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק על פגיעה בודדת. פרסום מידע או תצלום של אדם ברבים בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה בפרטיותו, מהווה פוטנציאל ממשי להפרת הזכות לפרטיות.
הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, מהווה את הבסיס המשפטי המרכזי בישראל לשמירה על הזכות לפרטיות ולהגנה על מידע אישי של כל אדם. החוק נחקק מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על ענייניו הפרטיים של אדם, במיוחד בעידן שבו מידע אישי נצבר, נשמר ומועבר באמצעים דיגיטליים ומסורתיים כאחד. חוק הגנת הפרטיות מסדיר את כל תחומי הגנת הפרטיות, לרבות איסוף, עיבוד, שמירה ושימוש במידע אישי, ומגדיר מהי פגיעה בפרטיות, באילו נסיבות היא אסורה, ומהן ההשלכות המשפטיות של הפרה. החוק קובע עיקרון יסוד ברור: “לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו”. אף שהמחוקק לא הגדיר מהי “פרטיות”, בסעיף 2 לחוק מפורטות דרכי פגיעה אסורות, וביניהן: בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו או הטרדה אחרת; האזנה אסורה על פי חוק; צילום אדם ברשות היחיד; פרסום תצלום אדם ברבים בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו; פרסום תצלום נפגע בזמן הפגיעה או בסמוך לה; העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום ללא רשות; שימוש בשם, בכינוי, בתמונה או בקול של אדם לשם רווח; הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, בין אם נקבעה בדין או בהסכם מפורש או משתמע; שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה; פרסום או מסירת דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות; ופרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים, למצב בריאותו או להתנהגותו ברשות היחיד. תיקון משמעותי לחוק בשנת 2011 הרחיב את ההגנה גם לפרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה שניתן לזהותה, בכפוף לתנאים מסוימים. בשנת 2024 התקבל התיקון המקיף ביותר לחוק, אשר חיזק את ההגנה על מידע אישי והרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות. פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות היא עוולה אזרחית, עליה חלה פקודת הנזיקין, ומאפשרת תביעת פיצוי כספי – גם ללא הוכחת נזק. במקביל, פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית כאשר היא נעשית במזיד, והעונש המרבי בגינה הוא חמש שנות מאסר. עם זאת, הפרת חובת סודיות שמקורה בהסכם בלבד אינה מהווה עבירה פלילית, אלא רק עוולה אזרחית. החוק מסדיר גם את פעילותם של מאגרי מידע, וקובע כי ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות אינן קבילות בבית המשפט, אלא אם בית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים. הרשות להגנת הפרטיות קיבלה סמכויות פיקוח ואכיפה נרחבות, לרבות הטלת עיצומים כספיים משמעותיים, והסמכות לבקש צו שיפוטי להפסקת עיבוד מידע אישי ולמחיקתו במקרה של הפרה. תחולת החוק רחבה, והוא חל גם על המדינה, מוסדותיה וגופים ציבוריים. החוק אוסר על גופים ציבוריים למסור מידע על ענייניו הפרטיים של אדם ללא הסכמתו או סמכות חוקית מפורשת. יחד עם זאת, קיימים חריגים המאפשרים מסירת מידע אישי לשירות הביטחון הכללי, למוסד, למשטרת ישראל ולאגף המודיעין, לצורך מילוי תפקידם. דוגמה לכך נחשפה בשנת 2015, כאשר התברר כי אוניברסיטאות בישראל העבירו רשימות בוגרים לשירות הביטחון הכללי. לסיכום, חוק הגנת הפרטיות מעניק הגנה רחבה על פרטיותו של כל אדם בישראל, מסדיר את השימוש במידע אישי, ומציב סנקציות אזרחיות ופליליות חמורות בגין פגיעה בפרטיות. החוק ממשיך להתעדכן ולהתאים את עצמו לאתגרים המשתנים של עידן המידע, תוך שמירה על האיזון בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים ציבוריים חיוניים.
מהן אותן סיטואציות שמהוות פגיעה בפרטיות? להלן הסיטואציות הבולטות:
- • בילוש, התחקות אחרי אדם או מעקבה עלולים להטריד (או "הטרדה אחרת"): כלומר, כל הטרדה יכולה להיות פגיעה בפרטיות. למשל, שליחת עשרות הודעות בזו אחר זו, כאשר ברור שמקבל ההודעות אינו מעוניין בכך, יכולה להוות פגיעה בפרטיות.
• האזנה או הקלטה אסורה: המקרה הבולט ביותר הוא "האזנת סתר", כלומר האזנה לשיחה מבלי שאף אחד מהנוכחים בשיחה הסכים לכך. למשל, התקנת מכשיר הקלטה ברכב של בן-הזוג.
• צילום אדם ברשות היחיד: כלומר, תיעוד אדם במקום שבו הוא מצפה לפרטיות מוגברת. המקרה הבולט ביותר – צילום אדם בביתו הפרטי;
• פרסום תמונה של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו: כלומר, גם אם אדם צולם בצורה חוקית, אך פרסום הצילום של אדם ברבים בנסיבות שעלול הפרסום להשפילו או לבזותו, ייחשב לפגיעה בפרטיות ויהיו לכך השלכות חוקיות. לדוגמה, פרסום תצלום מביך או אישי של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו, עלול להוביל לתביעה אזרחית ואף לעונשים לפי חוק הגנת הפרטיות.
• העתקת תוכן כתוב שמלכתחילה לא נועד לפרסום (לעניין זה, העתקה היא כל שימוש בתוכן) בהיעדר רשות מפורשת:כלומר, אדם שמעתיק מכתב אישי (אפילו הודעות וואטסאפ לצורך העניין) ועושה בו שימוש, פוגע בפרטיות (!).
• שימוש בשמו של אדם (לרבות בכינויו), או בתמונתו או בקולו, כאשר השימוש נעשה למטרות רווח: דוגמה בולטת, היא שימוש בתמונתך במסגרת פרסומת של חברה כזו או אחרת.
• הפרת חובת סודיות שנקבעה בחוק בקשר לעניינים הפרטיים של האדם: כלומר, מקום בו הדין קבע הגנה על ענייניו הפרטיים של אדם, ואדם אחר הפר את הוראות הסודיות, המדובר בפגיעה בפרטיות. למשל, חיסיון עורך-דין לקוח, חיסיון רופא-מטופל או חיסיון פסיכולוג-מטופל.
• פרסום הנוגע לצנעת הפרט, או להתנהגות ברשות היחיד, או למצב הרפואי של אדם או לעברו המיני – הוא פרסום שמהווה פגיעה בפרטיות: זהו סעיף רחב ביותר שכולל – בנסיבות מסוימות – גם פרסום של מספר תעודת זהות, כתובת, טלפון וכיוצ"ב; כמות נכבדת של תביעות לפי חוק הגנת הפרטיות מתנהלות סביב הוראת החוק הזו.
התנהגות שנכללת באחת מהסיטואציות מהווה פגיעה בפרטיות. כל עוד לא מדובר בפגיעה זניחה ביותר בפרטיות (כאמור בסעיף 6 לחוק) לכאורה מדובר במקום בו לנפגע נתונה זכות תביעה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות. במקרה זה ניתן יהיה להגיש תביעה על פגיעה בפרטיות, ולדרוש פיצוי כספי – עד סך 120,000 ₪ - ללא הוכחת נזק. להרחבה בנושא קראו על - חוק הגנת הפרטיות פיצוי ללא הוכחת נזק.
פיצויים בגין פגיעה בפרטיות
פיצויים בגין פגיעה בפרטיות מהווים נדבך מרכזי בהגנה על הזכות לפרטיות בישראל, כפי שנקבע בחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981. על פי חוק זה, כל אדם שנפגע בפרטיותו זכאי להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצוי כספי בגין הפגיעה, גם כאשר לא נגרם לו נזק ממשי שניתן להוכיחו. למעשה, החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 120,000 ש”ח (נכון להיום), בגין פגיעה בפרטיות. המשמעות היא, כי במקרים רבים בהם הופרה פרטיותו של אדם – בין אם מדובר בפרסום מידע אישי, שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם ללא הסכמתו, או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו – ניתן לקבל פיצוי כספי משמעותי, גם אם לא נגרם נזק כלכלי או נפשי שניתן לכמתו. מטרת הפיצוי לפי חוק הגנת הפרטיות היא להרתיע מפני הפרה של הזכות לפרטיות, ולהעניק לנפגע תחושת צדק ותיקון. בעת קביעת גובה הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות, בית המשפט בוחן את חומרת הפגיעה, היקפה, נסיבות המקרה, התנהלות הצדדים, האם מדובר בפגיעה חד-פעמית או מתמשכת, והאם הפוגע פעל בזדון או ברשלנות. לעיתים, כאשר נגרם נזק ממשי (כגון פגיעה בשמו הטוב של אדם, נזק נפשי או כלכלי), ניתן לתבוע פיצוי גבוה יותר, בכפוף להוכחת הנזק. חשוב לדעת כי הפיצוי ללא הוכחת נזק אינו שולל אפשרות לתבוע פיצויים נוספים בגין נזקים ממשיים, ככל שנגרמו. לכן, במקרים של פגיעה בפרטיות – בין אם מדובר בפרסום לשון הרע, חשיפת מידע אישי, או כל פגיעה אחרת בזכות לפרטיות – מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני הגנת הפרטיות, על מנת למצות את מלוא הזכויות ולהבטיח קבלת פיצוי הולם על פי חוק.
הגנות על נתבעים בשל פגיעה בפרטיות:
למרות כל מה שנאמר עד-כה, סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קובע שורה של הגנות מפני תביעה.
ההגנות מחולקות ל-3 קבוצות:
• פטורים, אשר מפנים לסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע: מדובר במעשים מותרים שהמחוקק העדיף בהם את חופש הביטוי, הדיון והאסיפה, או את זכות הציבור לדעת על הזכות לפרטיות;
• הגנות תום לב, לפיהן בסיטואציות מסוימות (המוגדרות בחוק) תקום הגנה טובה אם הפוגע פעל בתום לב (למשל, אם הפוגע לא ידע ולא צריך היה לדעת שעלולה להיגרם פגיעה בפרטיות; או שהפוגע פעל כדי להגן על ענייניו האיישיים.
• הגנה הדומה להגנת אמת פרסום ("אמת דיברתי") כפי שבחוק איסור לשון הרע, אך שמה את הדגש על העניין הציבור וקובעת כי הפרסום צריך שלא להיות כוזב. מידע נוסף בנושא ניתן למצוא במאמרנו בנושא - הגנות לנתבעים בשל פגיעה בפרטיות.
לסיכום:
הזכות לפרטיות היא מעיקרי היסוד בשיטה הדמוקרטית; אין דמוקרטיה שאינה מעניקה זכות לפרטיות לאזרחיה, ואין אזרחים במדינה דמוקרטית שיסכימו לקבל על עצמם חיים ללא זכות מוגנת לפרטיות.
אלא שבמציאות החיים המודרנית – ובמיוחד כאשר מדובר בחברה דמוקרטית שיש בה מגוון דעות ועמדות – מעשים רבים כוללים פגיעה מסוימת בזכותו לפרטיות של הזולת; החל מצילום המרחב הציבורי והתיעוד החדשותי, דרך עבודת חוקרים פרטיים למשל, ועד לחיטוט המודרני – המוכר והמצער - בטלפונים סלולריים בין בני זוג.
לגבי חלק מאותם מעשים פוגעניים נקבע בפירוש שמדובר במעשים מותרים, אך לגבי מעשים אחרים המצב שונה. החשוב הוא, שפגיעה בפרטיות מלווה בתחושה קשה של פגיעה באוטונומיה ואף בזכות לעשות ככל העולה על רוחך במרחב הפרטי ולא להיות נתון לשפיטה או לביקורת. אם מלווה אותך תחושה שפוגעים בזכותך לעשות כרצונך במרחב הפרטי, סביר ביותר להניח שפרטיותך נפגעה.
כדי להבין את עצמת הפגיעה במונחים משפטיים ולדעת האם המקרה הספציפי שלך אכן מהווה פגיעה בפרטיות – ומה סכום הפיצוי שניתן לזכות בו – חובה להיוועץ בעורך-דין שעוסק בדיני הגנת הפרטיות מידי יום. כך, גם אם הוגשה כנגדך תביעה, וברצונך להבין מה סיכויי התביעה והאם ניתן להתגונן, יש להיוועץ בעורך-דין מנוסה ובעל השיגים בתביעות על פגיעה בפרטיות.
על המשרד:
צוות עורכי-הדין במשרד עורכי-הדין בן קרפל, עוסקים בדיני הגנת הפרטיות בכל יום. עורכי-הדין במשרדנו בקיאים בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, כמו גם בידע הפרקטי שחשוב לא פחות מהידע התיאורטי. למשרדנו ניסיון עשיר בדיני הגנת הפרטיות, והשיגים מרשימים בהתמודדויות מול גופי תקשורת, תאגידים רב-לאומיים וגם מול אנשים פרטיים. למידע נוסף קראו את מאמרנו על תפקידו של - עורך דין הגנת הפרטיות.
משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות שעניינן לשון הרע (הוצאת דיבה) ופגיעה בפרטיות בכל הערכאות המשפטיות בארץ.
