close window

צילום אדם ללא רשות

מתי צילום אדם ללא רשות יהווה פגיעה בפרטיות ?


מדובר בלוגיקה פשוטה: לא כל צילום אדם ללא רשות או ידיעה, מהווה פגיעה בפרטיות. אך מכאן, לא נובע שצילום אדם ללא רשות או ידיעה לא מהווה פגיעה בפרטיות. יוצא איפוא, שישנם מקרים בהם צילום אדם ללא רשות או ידיעה יהוו פגיעה בפרטיות, כפי שנסביר להלן:


סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות (להלן: "חוק הגנת הפרטיות" או ה"חוק"), קובע שצילום אדם ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיות. על כן עולה השאלה, מה היא רשות היחיד? ככלל, כל מה שאינו ברשות הרבים. ומדוע? ישנה הנחה לפיה במרחב הציבורי אדם לא אמור לצפות לפרטיות מוחלטת, אך מנגד, במרחב הפרטי אדם מצפה, ציפייה מוגברת וצודקת לפרטיות כמעט מוחלטת. לכן, צילום אדם בביתו ללא רשותו תהווה פגיעה בפרטיות, בין אם המצולם יודע על הצילום ובין אם לאו. הדבר היחיד שמכשיר את הצילום ברשות היחיד הוא הסכמת המצולם לעצם הצילום.





משרד עורכי הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות. 






חוק הגנת הפרטיות - מה קובע החוק ואיך הוא יכול להגן על הפרטיות שלך ?

חוק הגנת הפרטיות נועד לשמור על צנעת חייו של אדם, ולהותיר לכל איש ואישה את החירות לבחור איזה חלק מחייהם ייחשף לציבור, ואיזה חלק יישאר נחלתם האישית ובכך מספק הגנה על הפרטיות של כל אדם באשר הוא. לכן, בסעיף 2 לחוק נמצאת רשימה ארוכה של סיטואציות עובדתיות הנחשבות לפגיעה בפרטיות. אך הפלא ופלא, צילום אדם ללא רשות או ידיעה, לא נמצא ברשימה. אך אין זה אומר שבמצבים מסוימים, צילום אדם ללא רשות יהווה פגיעה בפרטיות. להרחבה בנושא קראו מה קובע חוק הגנת הפרטיות.


אילו עוד מקרים יכולים להוות פגיעה בפרטיות ?

סעיף 2(4) לחוק, קובע כי פרסום תצלום של אדם כשהוא ברבים, בנסיבות בהן הפרסום עלול לבזות או להשפיל גם הוא יהווה פגיעה בפרטיות. זו הנקודה, לערוך אבחנה, דקה אך משמעותית, בין צילום לבין פרסום.


מטבע הדברים, מעשה הצילום הוא מעשה פחות בחומרת פגיעתו בפרטיותו של אדם ממעשה הפרסום, המכיל פוטנציאל פגיעה גבוה בהרבה. לכן, מהסעיף הנ"ל, ניתן להבין שמשתמע הסדר שלילי כפול, לפיו תצלום אדם כשהוא ברשות הרבים, הוא מעשה מותר והחוק אינו מעניק הגנה לפרטיות במקרה זה, גם אם הוא עלול להשפיל ולבזות (וזאת על בסיס ההנחה כי עצם הצילום, ללא הפרסום, ברשות הרבים כלל לא אמור להסב פגיעה).


כמו כן, גם פרסום תצלום של אדם כשהוא ברשות הרבים והפרסום לא עלול להשפיל ולבזות, לא מהווה פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות. שני הסעיפים הללו, פותרים את רוב הסיטואציות המורכבות בהן אדם עלול לצלם את חברו מבלי ידיעתו. אך לא בכך מתמצה הדיון, ונותרו לפחות עוד שתי סיטואציות משמעותיות שטעונות פתרון.


האחת, סיטואציה בה אדם מצלם אדם אחר במרחב הציבורי, אך לא מפרסם את התצלום; שוו לעצמכם מצב בו בדומה לצלם פפראצי, הולך אחריכם ברחוב אדם חמוש במצלמה ועוקב אחריכם מבלי להפסיק, טבעי שתחושו שפרטיותכם נפגעה.


סיטואציה שניה, היא סיטואציה בה תמונתכם צולמה וגם פורסמה ללא ידיעתכם!. גם במצב כזה, סביר שתחושו נפגעים.

לשתי הסיטואציות הללו, קיים פתרון בסעיפים 2(1) ו-2(6) לחוק. סעיף 2(1) לחוק, קובע שכל בילוש או התחקות שעלולים להטריד, יכולים להיחשב לפגיעה בפרטיות. וכך, אם עצם הצילום במרחב הציבורי מהווה הטרדה אמיתית ומפריע לך לנהל את שגרת חייך, ייתכן שמדובר בפגיעה בפרטיות.


ואילו סעיף 2(6) קובע כי השימוש בתמונה לשם ריווח מהווה פגיעה בפרטיות. וכך, במידה שגוף הפועל למטרות רווח פרסם תמונתכם ללא הסכמתכם, ניתן לצאת מנקודת הנחה שהגוף עשה זאת לשם השאת רווחיו וכי מדובר בפגיעה בפרטיות.


עידן הטלפונים הסלולאריים, האינטרנט והרשתות החברתיות, קבע סטאטוס קוו חדש ביחיסים המורכבים שבין האדם לבין המצלמה. כיום, סביר להניח כי כל אדם שנקרא בדרכך, חמוש במצלמה תמיד. מן הטעם הזה, בין היתר, חוק הגנת הפרטיות הפך בעת האחרונה לחוק קריטי במרחב המשפטי המודרני. ציבור גדול של בני אדם חשוף באופן יום יומי לפגיעה בפרטיותו, ואפילו לא מודע לכך.


לסיכום:

חוק הגנת הפרטיות הוא חוק מיוחד במינו, יש המכנים אותו "בן-הדוד" של חוק איסור לשון הרע. הוראות החוק, הן ברובן הוראות עמומות ביותר ולחלוטין לא חד משמעיות (למידע נוסף קראו על - חוק איסור לשון הרע). ולאור העידן המודרני ששינה את מציאות היחסים בין אדם לחברו ובין אדם לתאגיד, ברור לגמרי שכל פרשה בה מסתמנת פגיעה בפרטיות, היא פרשה בפני עצמה, הטעונה פרשנות יצירתית וחשיבה ביקורתית מחוץ לקופסא, וכל מה שנאמר במאמר זה, הינו הקדמת ההקדמות, וקצה קצהו של הקרחון ביחס למתרחש במציאות בבתי המשפט. 


לכן, יש להכיר במורכבות הנושא ובחשיבות הייצוג המשפטי המעולה לצדדים המעורבים בהליך תביעה אזרחית על הפרת הפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות. ואם נכיר בכך, הרי שבמידה ואתם מצויים בסיטואציה משפטית המשלבת תביעה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות, אין ספק שיש הכרח לפנות לעורך דין בעל ותק וניסיון בהגנת הפרטיות ובליטיגציה (ייצוג בבית משפט) בתחום זה. להרחבה בנושא קראו על פגיעה בפרטיות ומתי מומלץ להתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות.




צילום אדם ללא רשות
אודות הכותבים
בן ואדם קרפל
בן ואדם קרפל

עורך-דין בן קרפל מייסד המשרד ונמנה על עורכי-הדין הבולטים והמוצלחים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. מעל לכל בן הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי-המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי;

הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותיקי לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות  - הולכים פניו. עורך הדין אדם קרפל, שותף במשרד ומעורכי הדין הבולטים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל. אדם מייצג בכל הערכאות, מנהל משאים-וומתנים, מלווה את לקוחות המשרד ומצוי בקשרים ייחודיים עם משפיעני רשת ואנשי מפתח בשוק התקשורת המודרני

מאמרים אחרונים
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח